<h1>האגודה — ב"מ</h1>
<h2>דף ו.</h2>
[ב"מ קי"ג ע"א] המלוה את חבירו לא ימשכנו אלא בב"ד ולא יכנס לביתו ליטול משכונו. היו לו ב' כלים נוטל אחד (ומחזיר) [ומניח] אחד. מחזיר את הכר בלילה ואת המחרישה ביום, ואם מת אינו מחזיר ליורשיו רשב"ג אומר אף לעצמו אינו מחזיר אלא שלשים יום. פי' בקו' היו לו שני כלים וחובו כנגד שניהם ומשכנו בשניהן, פר"י הא דנוטל שניהן ולא אמרי' מסדרין משום דהכ' נטלו בתור' משכון להמתין החוב עד שיהא לו מעות הילכך נוטל ומחזיר של יום ביום ושל לילה בלילה, אבל כשנוטלין בתור' גבייה ופרעון לא יטול הכל אלא מסדר ומה שיטול לא יחזיר.
[ב"מ ס"א ע"ב] איזהו ריבית, אטו הני דאמר עד השתא לאו ריבית הוא, עד כאן ריבית קצוצה מכאן ואילך אבק ריבית. רבי אליעזר אומר ריבית קצוצה יוצאה בדיינין אבק רבית אינו יוצא בדיינין. רבי יוחנן אמר אפילו רבית קצוצה אינו יוצא בדיינין. והלכה כרבי אליעזר.
<h2>דף כז.</h2>
[ב"מ נ"ו ע"א] אילו דברים שאין להם אונאה, העבדים השטרות והקרקעות וההקדשות, אין בהן לא תשלומי כפל ולא תשלומי ארבעה וחמשה.
<h2>דף כז:</h2>
[ב"מ נ"ז ע"א] אונאה אין להם ביטול מקח יש להם. פי' רבינו תם בפ' המקבל [ק"ח ע"א] אמ' זבן במאתן ושוה מנה אמר רב נחמן אין אונאה לקרקעות, אלמא אפילו ביטול מקח אין להם, היינו עד פלגא, אבל מפלגא ואילך מקרי ביטול מקח. והאי דאמר פחות משתות נקנה המקח לא אמר אלא דלא שויה שליח אבל שויה שליח אמר ליה לתקוני שדרתיך ולא לעוותי.
